פסק-דין בתיק ת"א 6597-09

1. לפני תביעה ותביעה שכנגד שעניינן נזקים שנגרמו לרכבי הצדדים עקב תאונת דרכים שארעה ביום 22.2.09 בכביש ירושלים - תל אביב.

2. על פי הנטען בכתב התביעה, תאונת הדרכים ארעה בעת שרכב התובעת (להלן: " אוטובוס אלפטרא") האט את מהירות נסיעתו בירידה לכיוון שער הגיא, בשל העובדה שרכב פרטי שהיה לפניו הסתחרר בכביש. באותן נסיבות, כך נטען, אוטובוס הנתבעת (להלן: " אוטובוס אגד") הגיע מאחור, לא הצליח לעצור, פגע באוטובוס אלפטרא ודחף אותו לעבר הרכב הפרטי שהיה לפניו (להלן: "ה רכב הפרטי").

3. בכתב ההגנה נטען, כי באחד הסיבובים בכביש ירושלים-ת"א הבחין נהג הנתבעת באוטובוס אלפטרא עומד בכביש באלכסון ולצידו רכב פרטי, אשר שהו במקום ככל הנראה בעקבות תאונה קודמת ביניהם. נהג הנתבעת ניסה לבלום את האוטובוס בו נהג, אך התאונה היתה בלתי נמנעת.

4. הנתבעים הגישו הודעה לצד שלישי כנגד נהגת הרכב הפרטי, גב' ויטו אלוירה (להלן: " הצד השלישי"), וכן הגישו כנגדה וכנגד התובעת כתב תביעה שכנגד.

5. בדיונים שנערכו לפני נחקרו מטעם התובעת נהג אוטובוס התובעת, מר שאדי עוכה, מנהל התובעת, מר מוחמד זמערה, ועדי ראיה: מר איוב מועדי, גב' עדן מזרחי ומר משה טובולסקי. מטעם הנתבעים העידו נהג אוטובוס הנתבעת, מר יוסף אלחרר וכן העידה צד ג' והנתבעת בתביעה שכנגד, גב' אלווירה ויטו. בהסכמת הצדדים הוגש תיק המשטרה המתייחס לתאונה שבנדון.

נסיבות התאונה

6. אין חולק כי שלושת הרכבים נסעו בשעות הבוקר המוקדמות של יום 22.2.09 בכביש ירושלים - תל אביב. כפי שעולה מעדויות הנהגים, היה זה בוקר סגרירי והכביש היה רטוב מגשם. נהגת הרכב הפרטי איבדה שליטה על רכבה, הרכב הסתחרר ופגע במעקה מימין הדרך. כבר מנקודה זו חלוקות הדעות.

7. נהג אוטובוס אלפטרא גרס בתצהירו, כי נסע בנתיב הימני וראה את הרכב הפרטי שנסע לפניו "מזגזג בין שני המסלולים של הכביש". לפיכך, כך טען, האט את מהירות נסיעתו ועצר עצירה מוחלטת מאחורי הרכב הפרטי מבלי שפגע בו (ר' שרטוטיו שסומנו ת/1 ו-ת/2). לטענתו, אוטובוס אגד שנסע מאחוריו במהירות מופרזת לא הצליח לעצור, פגע עם חזיתו באופן מלא בחלק האחורי של האוטובוס שלו ודחף אותו לעבר הרכב הפרטי. על פי תיאורו של נהג אלפטרא בחקירתו, הרכב הפרטי נעצר כאשר פניו קדימה, חציו בשולי הדרך בצמוד למעקה הכביש וחציו בתוך הנתיב הימני, ואוטובוס אלפטרא הצליח להיעצר בדיוק מאחוריו.

8. תיאורו של נהג אוטובוס אלפטרא אינו מתיישב עם עדויותיהם של העדים האחרים, לרבות עדי התביעה הנוספים. ממכלול העדויות עולה תמונה שונה, אשר בקווים כלליים ניתן לתאר אותה באופן הבא: הרכב הפרטי הסתחרר ונעצר במעקה מימין הדרך כאשר חלקו האחורי נוטה באלכסון שמאלה; אוטובוס אלפטרא פגע ברכב הפרטי ונעצר כאשר חלקו הקדמי נוטה באלכסון שמאלה; אוטובוס אגד שהגיע מאחור פגע באוטובוס אלפטרא וברכב הפרטי.  להלן אפרט.

9. נהגת הרכב הפרטי, גב' אלוירה ויטו, העידה כי נסעה בעיקול ובמורד הדרך, במהירות של לא יותר מ-70 קמ"ש, וניסתה להאט את מהירות הרכב על ידי לחיצה מתונה על הבלמים. מסיבה כלשהי, כך טענה, הרכב לא הגיב ואף צבר יותר מהירות. מהחשש שהרכב ייצא מכלל שליטה משכה גב' ויטו את בלם היד והדבר גרם לסחרור הרכב וירידתו לשולי הכביש, תוך שהוא נחבט במעקה הבטיחות הנמצא מימין הדרך. על פי תיאורה בעדותה, נעצר רכבה בזווית של °30 ביחס למעקה ולשולי הדרך, באופן שחלק מהרכב נמצא על השוליים וחלקו על הנתיב הימני, כאשר החלק האחורי הוא שבולט שמאלה בזווית של °30 (ר' עמ' 22 לפרוטוקול ושרטוט שסומן מ/2). לאחר שרכבה נעצר, הפעילה גב' ויטו, לטענתה, את אורות החירום והוציאה מתיקה את הטלפון כדי להתקשר לחבר שיבוא לעזרתה. זמן מה לאחר מכן (בחקירתה העריכה גב' ויטו את הזמן כ-2-3 דקות) שמעה חריקת בלמים, סובבה את ראשה לאחור וראתה אוטובוס מגיע לכיוונה:

"אחרי שעצרתי על השוליים לא קרה שום דבר חוץ מהפחד של הסיבובים. עצרתי, שמתי וינקרים, לקחתי את הטל' מהתיק, טלפנתי טל' אחד ושמעתי רעש של בלמים ואז סובבתי את הראש וראיתי אוטובוס בא אלי, התכופפתי ואז קיבלתי מכה, המכה היתה מאוד חזקה, נוראית פחדתי שהאוטו יתפוצץ וברחתי מהדלת הימנית למזלי היא נפתחה ואז אחרי שברחתי עברתי את הגדר ואז אני לא ראיתי את האוטובוס של אגד אבל שמעתי עוד בום וצעקות של אנשים ואז הבנתי שהיה עוד בהמשך של האוטובוס ואז ראיתי ששני האוטובוסים התנגשו".

(עמ' 20 לפרוטוקול, שו' 5-10).

מעדותה של גב' ויטו - שאציין כי היתה מהימנה עלי וניכר היה כי היא מבקשת לתאר את האירועים כפי שהתרחשו - עולה, כי לאחר שאיבדה שליטה על הרכב, הסתחררה ופגעה במעקה בימין הדרך, נעצר רכבה בזווית אלכסונית באופן שחסם חלק מהנתיב הימני. עוד עולה מעדותה, בניגוד לנטען על ידי נהג התובעת, כי לאחר עצירתה פגע אוטובוס אלפטרא ברכבה, רק לאחר מכן היא יצאה מהרכב ושמעה את הפגיעה הנוספת, זו של אוטובוס אגד. גב' ויטו שבה וטענה כי שמעה שתי פגיעות (עמ' 22 לפרוטוקול, שו' 7-9) וכי האוטובוס שפגע בה לראשונה לא היה אוטובוס אגד (עמ' 22 לפרוטוקול, שו' 30). גם בעדותה במשטרה, שנגבתה שלושה ימים לאחר התאונה (מ/1), אמרה גב' ויטו כי אוטובוס שהגיע מאחוריה התנגש בחלק האחורי של רכבה: "כתוצאה מכך אני נפגעתי. לאחר התאונה ירדתי מרכבי ואז הגיע עוד אוטובוס והתנגש באוטובוס שפגע בי מאחורה".

10. עדותה של גב' ויטו בנקודה זו היתה ברורה ועקבית ויש להעדיפה על פני עדותו של נהג אוטובוס אלפטרא, שתיאורו גם בנוגע להתרחשויות שלאחר מכן עומד בסתירה לעדויות כל העדים האחרים, כפי שעוד יפורט להלן. מכאן, שיש לקבוע כי לאחר שנעצר רכבה של גב' ויטו באופן המתואר על ידה, חלף פרק זמן מסויים (במהלכו הספיקה גב' ויטו, לדבריה, להפעיל אורות חירום, להוציא מתיקה את הטלפון ולהתקשר) ואז הגיע אוטובוס אלפטרא ופגע ברכבה.

11. לאחר שאוטובוס אלפטרא פגע ברכב הפרטי בו ישבה גב' ויטו, יצאה גב' ויטו מהרכב ובשלב זה, לדבריה, שמעה צעקות של אנשים ופגיעה נוספת. על ההתרחשויות בשלב זה העידו גם העדים הנוספים, נוסעי אוטובוס אגד ונהג רכב פרטי נוסף, שהובאו לעדות מטעם התובעת.

12. גב' עדן מזרחי נסעה באוטובוס אגד וישבה במושב הראשון שמאחורי הנהג. על פי עדותה במשטרה, במהלך הנסיעה היא נמנמה ואז פקחה עיניים לשמע צעקה וראתה לפניה אוטובוס "עומד באלכסון לצד שמאל". לדבריה, נהג אוטובוס אגד בלם וניסה לעצור, אך לא הצליח למנוע את הפגיעה ופגע עם חזית האוטובוס בצד שמאל של האוטובוס שעמד לפניו "לרוחב הכביש". העדה גרסה כי ראתה את הרכב הפרטי, אך לא ידעה לומר אם אוטובוס אגד פגע גם בו. העדה נשאלה בחקירתה לעניין מיקומו של אוטובוס אלפטרא עובר לתאונה, וכך תיארה את הדברים:

"ש. את אומרת שהאוטובוס עמד לרוחב הכביש האם ממש לרוחב או טיפה באלכסון?

ת. טיפה באלכסון.

ש. אבל מאיפה שהסתכלת היה נראה שהוא לרוחב הכביש?